בג"צ צפוי לתת היום את החלטתו בעניין המרכולים בתל אביב. הנציגים החרדים מניחים כי ההחלטה לא תהיה שונה מרוח בג"צ ומההחלטה הקודמת לאשר את חוק המרכולים, ולכן הזדרזו להגיש שני הצעות חוק בנושא.

הצעות החוק הללו הונחו כהצעות ממשלתיות המחייבות את סיעות הקואליציה. הצעת חוק אחת קובעת כי לא יפורסם חוק עזר, אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת שר הפנים, אשר לו נתונה סמכות לעכב את חוק העזר. שר הפנים יהיה רשאי לקבוע כי לגבי חוקי עזר בעניינים מסוימים, או לגבי חוקי עזר שיותקנו על ידי רשויות מקומיות מסוימות, לא יאושרו.

עוד מוצע לקבוע, כי חוקי עזר בעניין פתיחת חנויות וסגירתן בימי מנוחה על רקע משמעותם וחשיבותם הציבורית, יידרשו להסכמת שר הפנים לצורך פרסומם ברשומות תוך התווית הפעלת סמכותו של שר הפנים בעת אישור חוקי עזר כאמור.

הצעת החוק השניה קובעת מנגנון אכיפה לחוק שעות עבודה ומנוחה, מתוך הבנה שגם אם חוק העזר לפתיחת המרכולים בתל אביב יאושר, עדיין ישנם אלפי עסקים פתוחים ברחבי הארץ ביום השבת, והשר דרעי דורש את סמכויות האכיפה לידי משרד הפנים בשיתוף משרד הרווחה.

לצורך כך הוגשה הצעת חוק סמכויות משותפות שמטרתה ליצור מערכת אכיפה מקבילה של חוק שעות עבודה ומנוחה באמצעות העמדה לדין פלילי, והטלת עיצום כספי על ידי מפקחים אשר הוסמכו על ידי שר הפנים, לשם הבטחת קיום חובות המעבידים ומזמיני השירות כלפי העובדים.

החוק יאפשר להגביר אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה באמצעות עובדי משרד הפנים, ולייעל את אכיפתו באמצעות הקמת מנגנון אכיפה של עיצומים כספיים במשרד הפנים.

השר חיים כץ שהתנגד בתחילה למתן הסמכות המשותפת לשר הפנים דרעי, הסכים לאחר התערבות ראש הממשלה נתניהו.